הנֹפֶךְ היא האבן הרביעית בחושן הכהן הגדול והיא מסמלת מעבר אל כוח הנהגה וביטוי רצון פנימי בעולם הגשמי. צבעה מזוהה עם גוונים עמוקים של ירוק או כחול כהה והיא נושאת איכות של יציבות יחד עם עוצמה שקטה.
הנופך מוזכר בספר שמות כחלק בלתי נפרד מציווי עשיית החושן ומופיע גם בתיאור הביצוע המדויק דבר המעיד על מקומה הקבוע בסדר הרוחני ועל משמעותה המיוחדת במערך האבנים. במסורת היא נחשבת לאבן של מלכות ואחריות.
הזיהוי המסורתי של הנופך שנוי במחלוקת ויש המזהים אותה כגרנט ירקרק או כאבן טורקיז כהה. בעולם העתיק אבנים מסוג זה שימשו סמלי שלטון והגנה והיו מקושרות לכוח יציב שאיננו מתפרץ אלא מחזיק.
הנופך ייצגה את שבט יהודה שממנו יצאה המלכות בישראל. יהודה נשא בתוכו יכולת הנהגה טבעית אחריות כלפי הכלל וחיבור עמוק לייעוד לאומי. האבן משקפת הנהגה שמבוססת על עמידה פנימית ולא על כוח חיצוני בלבד.
נשיאת הנופך על ליבו של הכהן הגדול ביטאה את האחריות לשאת את כובד ההנהגה מתוך לב פתוח ומתוך מחויבות לערכים ולא רק לסמכות. האבן הזכירה שהנהגה אמיתית מתחילה מבפנים.
לאורך ההיסטוריה נחשבה הנופך לאבן מחזקת ביטחון יציבות והגנה. היא שימשה שליטים ומנהיגים כאבן שמסייעת בקבלת החלטות ובהחזקה של דרך לאורך זמן.
ברמה האנרגטית הנופך טובה למי שנמצא בעמדת אחריות למי שמוביל תהליך או למי שמבקש לחזק את היכולת לעמוד בהחלטותיו. היא תומכת ביציבות פנימית מחזקת ביטחון עצמי ומעודדת הנהגה רגועה ולא כוחנית.
הנופך מתאימה למי שמרגיש קריאה להוביל אך מבקש לעשות זאת מתוך חיבור לערכים ולא מתוך אגו. היא מסייעת באיזון בין עוצמה לרכות.
האבן מזכירה שמלכות אמיתית נבנית מתוך אחריות פנימית ולא מתוך שליטה.
גם היום הנופך נושאת מסר עתיק של הנהגה מודעת ושל כוח שקט המחזיק דרך לאורך זמן.
